״ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...]
נשרפתי כמו כולם במשרפות.
לא הכוח שלי מאיץ בי.
אני שליח ציבור.
ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח״.

״הזיכרון הפרטי של השואה יכול להמשיך להיות פעולה המערערת על הזיכרון הציבורי [...] או, כפי שהצגות אלו מעלות, יכולות להתקיים כפעולה עוצמתית של זיכרון חברתי שאינו מתקיים כזיכרון מונומנטלי אלא כזיכרון חי״