הסוציולוגיה הישראלית
היסטוריה רעיונית, 2018-1882
אורי רם
מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין-לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ?
עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה-19 עד סוף העשור השני של המאה ה-21. בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה.
ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה-20, אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט-יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט-מודרניים והפוסט-קולוניאליים, וגם בפוסט-ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה-21, בהקשר הנאו-ליברלי והנאו-קולוניאלי.
אורי רם, מבכירי הסוציולוגים בישראל, משתמש בכלי המחקר ההיסטורי-סוציולוגי-רעיוני כדי לבחון את קורותיו של תחום הדעת שעליו הוא אמון, ובתוך כך של האקדמיה ושל החברה שבהן הוא נטוע - מושאי מחקרו ונושאיה כאחד.
אורי רם הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שימש ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ונשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית. רם תרם לחידוש הסוציולוגיה הביקורתית, לסוציולוגיה של הזהות הלאומית ושל תהליכי גלובליזציה, לוויכוח ההיסטוריונים והסוציולוגים, לחקר הפוסט-ציונות והנאו-ציונות ועוד. הוא פרסם מאמרים וספרים רבים בשפות שונות.
עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה-19 עד סוף העשור השני של המאה ה-21. בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה.
ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה-20, אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט-יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט-מודרניים והפוסט-קולוניאליים, וגם בפוסט-ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה-21, בהקשר הנאו-ליברלי והנאו-קולוניאלי.
אורי רם, מבכירי הסוציולוגים בישראל, משתמש בכלי המחקר ההיסטורי-סוציולוגי-רעיוני כדי לבחון את קורותיו של תחום הדעת שעליו הוא אמון, ובתוך כך של האקדמיה ושל החברה שבהן הוא נטוע - מושאי מחקרו ונושאיה כאחד.
אורי רם הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שימש ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ונשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית. רם תרם לחידוש הסוציולוגיה הביקורתית, לסוציולוגיה של הזהות הלאומית ושל תהליכי גלובליזציה, לוויכוח ההיסטוריונים והסוציולוגים, לחקר הפוסט-ציונות והנאו-ציונות ועוד. הוא פרסם מאמרים וספרים רבים בשפות שונות.