בעיני ישראלים רבים פולין מצטיירת כגיא הרגה ותו לו, ובתוך כך אלף שנות חייהם של היהודים בפולין נבלעות ונעלמות להן. בשני העשורים שבהם הייתה פולין עצמאית (1918–1939) השתנתה המציאות היהודית יותר מאשר בכל תקופה אחרת, שינוי שהטביע חותמו על הנוער בכלל ועל השומר הצעיר בפרט. תנועת השומר הצעיר – העומדת במרכז ספר זה – שאפה להיות בית גידול ליהודי החדש העתיד להישתל בארץ הישנה החדשה, ארץ ישראל. הספר מתאר תקופה שראשיתה במשבר רעיוני בגליציה וסופה שבר בכלל יהדות פולין. בשנות השלושים הגיע השומר הצעיר לגיבוש רעיוני, אך בד בבד גם לאבדן עצמאותו הארגונית עם מעבר מוקד השליטה לארץ ישראל.