הלאומיות שבה למרכז הזירה הבין-לאומית בתנופה גדולה בעקבות התמוטטות ברית המועצות, וגם העיסוק האקדמי בתופעה פרץ בהיקף חסר תקדים ובתחומי דעת רבים. הספר, המכיל 26 פרקים, משקף את התפתחות החשיבה והמחקר על הלאומיות בכלל ובמידת-מה גם על הציונות כביטוי פרטיקולרי של תופעה אוניברסלית. חלק מן המאמרים עוסקים בהשוואת הציונות לתופעות לאומיות אחרות. הספר כולל דיונים תאורטיים וכן תיאורים וניתוחים של ביטויי לאומיות מיוחדים, כגון מרד הפסחא באירלנד בשנת 1916, התהוות האומה של הבורים הדרום-אפריקנים במהלך המאה ה-19, מנהיגותו של הרצל במבט השוואתי, ועוד. שלושה פרקים דנים בבעיות של דת ולאומיות בישראל ובעמים, כגון קורות המושג 'ארץ קדושה' וההשפעה שהיתה לתרגומי התנ"ך על הלאומיות בעולם הנוצרי. המאמר האחרון בספר מסכם את השיח העכשווי על הלאומיות ובודק את התמורות שחלו בדרכי הביטוי ובסגנונות של תופעות לאומיות עכשוויות. בין השאר עולות בו השאלות על גורלה של מדינת הלאום בעידן הגלובליזציה והאיחוד האירופי, אם לכליה אם לתמורה.