כסף השוד מידי ההורג
התנועה הקיבוצית והסכם השילומים, הפיצויים האישיים והשבת הרכוש מגרמניה
עפר בורד
הסכם השילומים והפיצויים האישיים שעליו חתמו ישראל ומערב גרמניה עורר בחברה הקיבוצית, כמו בחברה הישראלית כולה, ויכוחים עזים ומאבקים פוליטיים, ערכיים וחברתיים. הזרמים הקיבוציים נבדלו זה מזה ביחסם להסכם, על פי השתייכותם הפוליטית, אולם לבסוף גברו צורכי החיים וכל הזרמים פעלו למימוש זכויות חבריהם ניצולי השואה. בד בבד עם קבלת כספי השילומים והפיצויים האישיים התעורר בתנועה הקיבוצית חשש לא רק מהמחילה שתַקנה קבלת השילומים ומשִכחת העבר, אלא גם מפגיעה בערכי השיתוף והשוויון בקיבוץ אם יהיו בה חברים בעלי רכוש וממון. לפיכך העמיד הממסד הקיבוצי בפני הזכאים לפיצויים דרישה ברורה: לוותר על כספי הפיצויים לטובת הקיבוץ. רוב החברים קיבלו את הדרישה, אך היו גם מי שבחרו לעזוב את ביתם הקיבוצי, והיו אף שמצאו דרכים להעלים את המידע על קבלת הפיצויים וליהנות משני העולמות גם יחד. כך או כך, עם הזמן היו כספים אלה למנוף כלכלי כלל-קיבוצי.
במחצית השנייה של המאה העשרים העסיקו השילומים והפיצויים האישיים את התנועה הקיבוצית והיו מרכיב חשוב בבניינה הכלכלי ובעיצוב זהותה, אך למרות היקפו הרחב של הנושא והשפעתו הרבה, עד כה מיעטו היסטוריונים בתיאורו ובדיון בהשלכותיו. ספר זה, השלישי בסדרת 'הקיבוץ והמדינה', הוא אפוא מחקר חדשני ומקורי המרחיב את גבולות המחקר על אודות התנועה הקיבוצית בפרט ועל החברה הישראלית בכלל. בורד בוחן לעומק הן את השלכותיהם הכלכליות של כספי השילומים והפיצויים מגרמניה והן את השלכותיהם החברתיות.
תעודת זהות
שנת הוצאה לאור: 2015
מו"ל שותף: יד טבנקין, יד יערי והקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה