הספר מציג גרסאות וגוונים של מזרחיות בפופ–רוק בישראל על מנת להצביע על תפקידם של צלילי מוזיקה כמעצבי מציאות תרבותית. הוא מתמקד בנגני גיטרה חשמלית, שהטביעו חותם מוערך ואהוד על עיצובה של מוזיקת פופ–רוק.
ההכללות'יהדות אמריקה' ו'היהדות הישראלית' מחמיצות את המורכבות ואת שלל
מַבָּעיה שלמסכת הקשרים המגוונת בין קהילות שונות ובין מגזרים בשתי החברות. בחינת הקשריםהללו [...] מחדדת שאלות עקרוניות בנוגע לזהות הישראלית ובנוגע לשייכותם ולזיקותיהם של ישראלים למרכזי חיים של יהודיםוישראלים מחוץ למדינת ישראל.
כיצד
מצלמים הלם קרב? באיזו דרך מסוגל הקולנוע לתעד זיכרונות משתקים? אילו דימויים
יכולים לייצג את ריח הדם הלופת את קנה הנשימה שנים לאחר שהסתיימה המלחמה? והיכן
נכון להציב את המצלמה מול מי שנמצא מולנו ובה בעת עודנו שם, עם המתים והפצועים של
החווה הסינית? והיכן
נכון להציב את המצלמה מול מי שנמצא מולנו ובה בעת עודנו שם, עם המתים והפצועים של
החווה הסינית?
"ההנהגה הציונית, [...] האמינו שמדיניות ילודה היא כלי להשגת יעדים דמוגרפיים לאומיים, וקידמו [...] מדיניות מעודדת ילודה. מתח שרר [...] בין שאיפות הפרט [...] ובין יעדי הלאום; בין שאיפת הנשים להשתתף במאבק הלאומי [...] ובין זהותן המגדרית המסורתית, שהגבילה אותן למרחב הפרטי ולאימהותן."
"דוד בן־גוריון היה בראש ובראשונה איש המעשה ההיסטורי, אולם בה בעת פרס תפיסת עולם פוליטית בכתיבה רבת־היקף. כתיבתו הייתה בעיניו ובעיני אחרים קריאה לפעולה, והוא השתית אותה על ניתוח מעמיק של התנאים בני־הזמן."