המאמרים המכונסים בספר זה הם בבחינת מסעות גישוש ובחינה של קו התפר המעובה והמורכב שבין ספרות להיסטוריה. המאמרים חגים סביב שני צירים מרכזיים: במוקדו של הציר הראשון עומדת תפיסתן של הספרויות היהודיות במֵמד ההיסטורי שלהן, כלומר כשורה של תהליכי שינוי ואבולוציה. במסגרת זאת מוצגות הנחות מקדימות למחקר היסטוריוגרפי, מוצעים תיאורים של התפתחות ותמורה ונערכת בחינה ביקורתית של היסטוריוגרפיות קודמות. הציר השני מתמקד בייצוגה ובכינונה של ההיסטוריה בתוך יצירות ספרות – בִּתפיסות היסטוריוסופיות המגולמות בהן, בהתעצבותן מתוך הקשר היסטורי מסוים ובזיקתן הישירה והעקיפה אליו. שתי הפרספקטיבות מצטרפות אם כן להארה של מעמדה כפול הפנים של הספרות: הן כאובייקט היסטורי, כנוף במרחב ההיסטורי הנילוש ומתעצב כתוצאה מפעולה של כוחות פנימיים וחיצוניים, והן כאובייקט התכוונותי-סמלי המשקף את המציאות ההיסטורית, מתייחס אליה, דן בה ובמידה מסוימת גם מעצב אותה.