דן בן־אמוץ, עמוס קינן ואורי זהר היו כוכבי תרבות ישראלייםבשנות ה־ 60 וה־ 70 שהותירו חותם על הסצנה החילונית־ליברלית.הם כתבו טורים בעיתונות, פרסמו ספרים ויצרו סרטים, שזכו לתהודהציבורית רחבה. ביצירותיהם הם עסקו בנושאים כמו המיליטריזםבחברה הישראלית, מעמדו המתחזק של הממסד הדתי, הסיאובבצמרת השלטון והקונפורמיזם שמאפיין את הישראליוּתּ עד עצםהיום הזה.
את אלה שכחו מנסה לענות על השאלה מדוע חרף היותם דמויותמפתח נדחקה פעילותם הפוליטית של בן־אמוץ, קינן וזהר מןהמחקר ומן הזיכרון הקולקטיבי, ולא רק בעטיין של שערוריותשנקשרו בשמם. באמצעות ניתוח יצירותיהם האמנותיות וכתביהםהפובליציסטיים, בוחן ד״ר אלעד וקסלר את דמותם של השלושה,שבעטו באתוס הציוני־סוציאליסטי, ובה בעת חשו שאין להם ארץאחרת. הביקורת שמתחו על דרכה של ישראל תקפה גם היום,וביתר שאת.