בספר בין הפרוזדור לטרקלין נפרשת מניפת מחקר הולכת ומתרחבת של חיי היום־יום ותפיסת עולמם של בני משפחה בורגנית וחוגם החברתי, בעלי מקצועות חופשיים ואישי ציבור בשדות הכלכלה והפוליטיקה, שתרמו לעיצוב המרחב העירוני, לפיתוח המסחר, הכלכלה והתעשייה, ולהקמת מוסדות תרבות ואמנות ביישוב היהודי בראשית המאה ה-20.
במוקד ספר זה חליפת מכתבים ארוכת שנים בין ארבע משפחות בורגניות – וילבושביץ (וילבוש), בלקינד, פיינברג, וחנקין - שנקשרו זו בזו בקשרי חברוּת ונישואין, וכינו את משפחתן המורחבת בשם 'השבט'. קורותיהן של המשפחות הללו שלובים בקורות היישוב היהודי בארץ ישראל, ויש בהן אחדים שהיו לדמויות בולטות וידועות.
נחום וילבוש, מהנדס וחלוץ תעשיית השמן בארץ ישראל, שושנה לבית פיינברג, אשתו, וזהרה בתם הרבו לכתוב זה לזה, לבני המשפחה המורחבת ולחברים. במכתביהם תיארו את מסעותיהם ברחבי אירופה לצד תיאור מטלות של תחזוקת בית, ואירועים פוליטיים לצד ארוחות חג ביתיות. דרך המכתבים הם חלקו מחשבות על חיי היום-יום, דאגות, לבטים ושאיפות.
מכתבים אלה פותחים צוהר לחיי המשפחה הגרעינית והמורחבת, ולחיי הבורגנות הגבוהה בחברה היישובית בשלהי התקופה העות'מאנית ובראשית ימי המנדט. דרכם בוחנות דבורה ברנשטיין וטליה פפרמן כיצד עיצבו בני ובנות הבורגנות זהות מעמדית מובחנת, המשלבת אורחות חיים אירופיים ומקומיים; כיצד גיבשו את שאיפותיהם ואת הנורמות הראויות בעיניהם; מה היו המנגנונים שעיצבו את יחסי המגדר בקרבם ועד כמה עיצבה הלאומיות את חיי הבית והמשפחה.
למעמד הבורגנות היה תפקיד חשוב בהתהוות החברה היהודית הלאומית בארץ ישראל בראשית המאה ה־20. ספר זה חושף ובוחן את ההיסטוריה החברתית של הבורגנות הארץ-ישראלית, מאיר זוויות חדשות בהצטלבות שבין מגדר, מעמד ולאום.
