כמו בהצצה דרך עינית הקליידוסקופ מאפשר הספר התבוננות במגוון ההשתברויות המילוליות הצבעוניות שציירה, ועודנה מציירת, הספרות העברית. כל סיבוב בקליידוסקופ הספרותי מעלה לנגד עינינו תמונה שונה, טקסטים מסוגים ומסוגות שונים. אך בכולם דיון בשאלות חברתיות, היסטוריות, אידאולוגיות ופוליטיות: מי אנחנו? כיצד אנו נוהגים כלפי ה'אחר' האתני, הלאומי, הדתי או האידאולוגי? מה בין הילידוּת הכנענית הארץ-ישראלית ובין ה'יהודיות'? האם הציונות היא צלבנות? ההתחבטות בשאלות הללו קושרת קשר בל-יינתק בין יצירות ספרות, פזמונים ואמנות פלסטית, הנדונים בספר. במעין 'התגנבות יחידים' נמשכה הספרות העברית הארץ-ישראלית אל אזורי חיכוך, כאב, פולמוס ומחלוקת לאומיים, התחבטה בשאלות של מצפון ועסקה בחשבון נפש שנוגע לקולקטיב הלאומי ולפניו האידאולוגיות והמוסריות. לאחר קום המדינה לא גוועו חיבוטי הזהות הללו ביצירות הספרות. לרגעים נדמה שהם מחלישים ומערערים את יסודותיו של הבית, אך קריאה דקדקנית ביצירות מלמדת שלא זו היתה תכלית יוצריהן, הסופרים והמשוררים. אדרבה, הם מבקשים להביא לתיקונו ולחיזוקו של הבית על ידי חשיפת הנקודות הרעועות בו. נקודת המוצא לבדק הבית הספרותי-מחקרי במגוון הטקסטים שנבחנו כאן לא היתה אקסיומה אידאולוגית מן המוכן, אלא סקרנות אינטלקטואלית ועניין אמִתי בפנֶיה האידאולוגיות המגוונות, המשתנות והמתחלפות של הספרות העברית שנכתבה בארץ, בעיקר במאה ה-20.