הרחק מהמסילה נוגע באחד הנימים העדינים השזורים במרקם הזהות הישראלית: האופן שנצרבה השואה בתודעתם של המזרחים. צירוף המילים הטעון 'מזרחים' ו'שואה' מבעבע זה זמן מה מתחת לפני השטח. ספר זה הוא הפרסום הראשון שמקנה לו פרספקטיבה מחקרית. לפני הקורא נפרשות שבעים וחמש שנות היסטוריה יהודית: מימי הדור שעבר בעצמו את אירועי מלחמת העולם השנייה, דרך הבנים, שנולדו בארץ וביטאו כמיהה עזה לגעת בסיפור, עד הנכדים, שהשואה חרותה בנפשם בהיותה חלק בלתי נפרד מישראליותם. דור הנכדים מתווה דרך בהעלותו חלופות לזיכרון הקנוני. מהן המעצימות אותו, מהן המאתגרות אותו ומתעמתות אתו. בתוך כך מסופר כאן סיפור האוצר בתוכו מגוון רגשות אנושיים: חמלה גדולה, סולידריות, שכול ולצדם זרות, קיפוח, התרסה וכיום אפילו הומור עצמי.