המפגש שנוצר בישראל בסוף שנות הארבעים – ולאחר מכן בזמן העלייה הגדולה – בין החברה הקולטת ובין העולים, שמספרם היה גדול מזה של בני הארץ, טלטל בסערה את תהליך הגיבוש החברתי ואת האתוס של עיצוב חברה אוטופית שניצב במרכז קליטת העלייה ובניין האומה בארץ. זה היה הרקע לעלייתם של 30,000 יהודים מאמריקה הלטינית בשנים 1946–1967. שבעת אלפים מהם הגיעו לתנועה הקיבוצית. בספר זה, שהוא הראשון מסוגו, מוצג מחקר מקיף על טיבה של העלייה האמורה ועל תרומתה הנכבדה לתנועה הקיבוצית ודרכה לחברה הישראלית.