ספר זה מורכב משני חלקים: מתעודה היסטורית וממונוגרפיה הקשורה בתעודה. המונוגרפיה נוגעת בבעיות יסוד של החברה הישראלית: קליטת העלייה הגדולה בימי ראשית המדינה; הניסיונות לעצב את 'העולה הגלותי' בנוסח 'הישראלי החדש'; פרשת 'החינוך האחיד' במחנות העולים ו'ציד הנפשות' שהתרחש בין הזרמים החינוכיים השונים; יחסי חילונים-דתיים; פרשיות של כפייה אנטי-דתית שהתחוללו בעיקר כלפי יוצאי תימן וארצות צפון אפריקה, ועוד. המחבר עוקב, בעזרת עדויות היסטוריות רבות ודקדקניות, אחר התהליכים הפוליטיים-חברתיים בשנות המדינה הראשונות ומצביע על השלכותיהם עד ימינו אלה.