'כולנו יהודים גרמנים' קראו מאות אלפי צעירים שיצאו לרחובות צרפת במאי 1968 וביקשו למחות על הסדר החברתי הקיים. בזעקת אחווה זו הם ביקשו להזדהות עם אחד ממנהיגי מרד הסטודנטים, דני כהן-בנדיט, הוא 'דני האדום', שנרדף הן על ידי השלטון הגוליסטי והן על ידי המפלגה הקומוניסטית ונתפס בעיניהם כאנרכיסט גרמני, כבן בלי-ארץ. צעירים יהודים רבים - 'ילדי מלחמה' ו'ילדי ניצולים' - נמנו עם הנהגת הקבוצות הרדיקליות של השמאל הקיצוני, הטרוצקיסטיות, המאואיסטיות והאנרכיסטיות, והובילו את מחאת הסטודנטים והצעירים. יאיר אורון הלך אל ותיקי המרד ובשיחות מעמיקות וארוכות ניסה לעמוד על התפקיד שמילאו התרבות והמורשת היהודית בתהליך התגייסותם למען המהפכה.